"רשימת מחלות מקצוע" היא אחד החיפושים הנפוצים ביותר של מי שחלה וחושב שהמחלה קשורה לעבודה. הסיבה פשוטה: בביטוח לאומי, מחלה שמופיעה ברשימה הרשמית — מול העבודה שגורמת לה — מוכרת כפגיעה בעבודה בדרך קצרה יחסית. מחלה שלא מופיעה שם עדיין יכולה להיות מוכרת, אבל בדרך אחרת וקשה יותר להוכחה.
העמוד הזה מסביר איך הרשימה בנויה, אילו קבוצות של מחלות יש בה, מה עושים כשהמחלה לא ברשימה, ואיך מגישים תביעה. הוא אינו מחליף את נוסח התקנות, שמתעדכן מעת לעת.
מהי מחלת מקצוע בחוק
חוק הביטוח הלאומי מכיר בשני סוגים של "פגיעה בעבודה": תאונת עבודה ומחלת מקצוע. מחלת מקצוע היא מחלה שמופיעה ברשימה שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), כשהעובד חלה בה עקב עבודתו בעבודה שמופיעה מולה ברשימה.
כלומר, אין די בכך שהמחלה מופיעה ברשימה. צריך שני דברים יחד:
- המחלה עצמה מופיעה בטור המחלות.
- העבודה שעבדתם מתאימה לעבודה או לחשיפה שמופיעה מולה — למשל חשיפה לחומר מסוים, לאבק, לרעש או לקרינה.
כשהתנאים מתקיימים, לא צריך להוכיח אירוע מסוים או יום מסוים שבו "קרה משהו". זה ההבדל המרכזי מתאונת עבודה.
איך הרשימה בנויה — שני טורים
הרשימה בנויה כטבלה. בטור אחד מופיעה המחלה, ובטור השני העבודות או החשיפות שגורמות לה. הקבוצות העיקריות, בתיאור כללי:
- הרעלות מחומרים — מתכות כמו עופרת וכספית, ממסים, חומרי הדברה וחומרים כימיים אחרים, בעבודות שיש בהן חשיפה אליהם.
- מחלות ריאה מאבק — כמו סיליקוזיס ואסבסטוזיס, אצל עובדים שנחשפו לאבק מהסוג הרלוונטי.
- מחלות עור — דלקות ותגובות עור ממגע עם חומרים בעבודה.
- מחלות אלרגיות ואסתמה תעסוקתית — מחשיפה לחומרים מגרים או מעוררי רגישות.
- ירידה בשמיעה עקב רעש — אצל עובדים שנחשפו לרעש מזיק לאורך זמן. לסעיף הזה יש תנאים מפורטים משלו, ראו בהמשך.
- מחלות זיהומיות — אצל עובדים שעבודתם חושפת אותם לגורם המחלה, למשל בבריאות, במעבדות או בעבודה עם בעלי חיים.
- מחלות מקרינה — בעבודה עם מקורות קרינה.
- מחלות מרעידות ומלחץ — מכלים רוטטים, או מעבודה בתנאי לחץ אוויר חריגים.
- סוגים מסוימים של סרטן — כשהם מופיעים מול חשיפה לחומר מסרטן מוגדר.
הרשימה ספציפית: לא "סרטן" באופן כללי, אלא סוג מסוים מול חשיפה מסוימת. לכן השאלה הראשונה בכל תיק היא לא "האם המחלה שלי ברשימה", אלא האם הצירוף של המחלה והעבודה שלי ברשימה.
ירידה בשמיעה וטנטון — הסעיף שמבקשים הכי הרבה
ירידה בשמיעה בעקבות רעש היא אחת התביעות הנפוצות בתחום. גם אחת שנדחית הרבה. התנאים בתקנות מחמירים יחסית, וכוללים בין היתר:
- חשיפה לרעש מזיק במקום העבודה, ברמה ובמשך שעומדים בדרישות התקנות.
- דפוס של ירידה בשמיעה שמתאים לנזק מרעש, כפי שעולה מבדיקת שמיעה.
- טנטון (צפצופים באוזניים) נבחן בתנאים נוספים משלו, ולא כל טנטון מוכר.
מה שמכריע כאן הוא תיעוד: בדיקות שמיעה תקופתיות מהעבודה אם היו, תיאור מדויק של מקורות הרעש, השנים והשעות, ועדויות של עמיתים. תיק שמבוסס רק על "עבדתי במקום רועש" נוטה להיחלש.
המחלה לא ברשימה — זה לא סוף הדרך
רוב הבעיות הרפואיות שקשורות לעבודה אינן ברשימה. גב, ברכיים, כתפיים, שורש כף היד — אלה לא "מחלות מקצוע" במובן התקנות. לכן קיימות שתי דרכים נוספות להכרה:
1. מיקרוטראומה
תורה שפותחה בפסיקה: נזק שנגרם מסדרה של פגיעות זעירות וחוזרות, כשכל אחת מהן גרמה נזק קטן ובלתי הפיך, והצטברותן יצרה את הליקוי. הדוגמאות הקלאסיות הן תנועות חוזרות של יד, כתף או גב, לאורך תקופה. כדי להצליח צריך להראות שהתנועות היו זהות או דומות, תכופות, ושהן חלק מהותי מהעבודה — לא רק "עבודה פיזית קשה" באופן כללי. ההכרה במיקרוטראומה היא הכרה כתאונת עבודה, לא כמחלת מקצוע.
2. אירוע חריג בעבודה
יש מצבים שבהם מחלה, למשל אירוע לבבי, מוכרת כפגיעה בעבודה משום שאירוע או מאמץ בעבודה תרמו להופעתה. זו בדיקה של קשר סיבתי, ונבחנת לגופה בכל מקרה.
בשני המסלולים האלה הנטל להוכיח את הקשר כבד יותר מאשר במחלה שברשימה. כאן נקבעים רוב התיקים — בתיאור העבודה ובחוות הדעת הרפואית.
איך מגישים תביעה להכרה
- אבחנה רפואית מתועדת — מהרופא המטפל או מרופא תעסוקתי, עם תיאור הקשר האפשרי לעבודה.
- תיאור העבודה — מה בדיוק עשיתם, באילו חומרים או תנאים, כמה שנים וכמה שעות. כדאי לכתוב אותו בפירוט ובשפה פשוטה.
- מסמכים מהמעסיק — אם יש: בדיקות תקופתיות, ניטור סביבתי, אישורי העסקה.
- הגשת התביעה לביטוח לאומי — בטופס המתאים לפגיעה בעבודה, יחד עם המסמכים.
- בדיקת הקשר הסיבתי — המוסד עשוי להפנות את התיק לרופא מומחה מטעמו, שבוחן אם יש קשר בין המחלה לעבודה.
לתביעה יש מגבלת זמן, ואיחור עלול לעלות בתשלומים רטרואקטיביים. לכן כדאי להגיש מוקדם, גם כשהתמונה הרפואית עוד לא מלאה. ראו כמה זמן אפשר לתבוע על תאונת עבודה.
אחרי ההכרה — מה משלמים
הכרה במחלת מקצוע פותחת את אותן זכויות של תאונת עבודה: דמי פגיעה לתקופה שבה לא עבדתם, ואחר כך ועדה רפואית שקובעת נכות מעבודה — ולפיה מענק או קצבה. על הסכומים והשלבים — פיצוי מביטוח לאומי על תאונת עבודה.
החלטה שלילית
דחייה של ההכרה עצמה — כלומר קביעה שאין קשר לעבודה — אינה החלטה של ועדה רפואית. היא נתקפת בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ושם בדרך כלל ממנה בית הדין מומחה רפואי שבוחן את הקשר הסיבתי. מה שנכתב בתיאור העבודה כבר בשלב הראשון מלווה את התיק עד הסוף. על החלטות של ועדה רפואית — ערעור על החלטת ועדה רפואית.
לצד ביטוח לאומי — לפעמים גם תביעה נגד המעסיק
אם המחלה נגרמה כי המעסיק לא סיפק אמצעי מיגון, לא ערך בדיקות או לא עמד בתקנות הבטיחות, ייתכן שיש גם תביעת נזיקין נגדו. זה מסלול נפרד, עם כללים אחרים. ראו תביעה נגד המעסיק ועורך דין תאונות עבודה.
שאלות ותשובות
איפה אפשר לראות את הרשימה המלאה?
הרשימה מופיעה בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). היא מתעדכנת מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני ולא להסתמך על רשימות ישנות שמסתובבות ברשת.
המחלה שלי ברשימה, אבל העבודה שלי לא מופיעה מולה. מה עכשיו?
אז זו לא מחלת מקצוע במובן התקנות. נשאר לבדוק את מסלול המיקרוטראומה או את הקשר הסיבתי הכללי. זה דורש בדיקה רפואית ומשפטית של התיק.
עזבתי את העבודה לפני שנים. אפשר עוד לתבוע?
במחלות שמתפתחות לאט, המחלה מתגלה לפעמים שנים אחרי החשיפה. יש כללים מיוחדים לקביעת המועד שבו נחשב שחליתם, ולכן כדאי לבדוק את התיק גם כשעבר זמן.
עבדתי אצל כמה מעסיקים. נגד מי מגישים?
התביעה בביטוח לאומי מוגשת למוסד, לא נגד מעסיק. בתיאור העבודה מפרטים את כל מקומות העבודה הרלוונטיים. השאלה מול מי תביעת נזיקין, אם יש, היא שאלה נפרדת.
אני עצמאי. גם אני מכוסה?
עצמאי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, בכפוף לתשלום דמי הביטוח. ראו תאונת עבודה של עצמאי.
המחלה שלי נפשית, ממתח בעבודה. זו מחלת מקצוע?
בדרך כלל לא במובן הרשימה. נזק נפשי עשוי להיות מוכר כפגיעה בעבודה כשהוא נובע מאירוע חריג בעבודה, וזו בדיקה של קשר סיבתי. ראו נכות נפשית בביטוח לאומי.
מתי כדאי לפנות
כשיש אבחנה ויש חשד לקשר לעבודה — עדיף לבדוק לפני שמגישים, כי תיאור העבודה שבתביעה הראשונה הוא המסמך שכל ההמשך נשען עליו. ובוודאי כשהגיעה דחייה. התחום מטופל במחלקת הביטוח הלאומי של המשרד בידי עו"ד יקטרינה פורטנוי, גם ברוסית.
עוד בנושא: מיקרוטראומה בביטוח לאומי · עורך דין נזיקין וביטוח לאומי בדימונה
נושאים קשורים
- מחלות מקצוע — סקירה
- הכרה בתאונת עבודה
- פריצת דיסק בתאונת עבודה — איך מוכיחים קשר
- פיצוי מביטוח לאומי על תאונת עבודה
- עורך דין ביטוח לאומי
- כל הנושאים בביטוח לאומי
יצירת קשר
מחלקת ביטוח לאומי — משרד עו"ד יוסי דגה
עו"ד יקטרינה פורטנוי — ביטוח לאומי וועדות רפואיות, גם ברוסית
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק
058-500-2213 · וואטסאפ
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי בתיק קונקרטי. כל מקרה נבחן לגופו.