מה עושים עכשיו: התיק הועבר לתביעה "בכפוף לשימוע"? כתב האישום עוד לא הוגש, ויש 30 יום מקבלת המכתב לבקש שימוע בכתב. אנחנו מנסחים את הטיעונים ומגישים אותם לתביעה.
מה קורה בשיחה הראשונה: שומעים מה קרה, מסבירים את האפשרויות ואומרים מה הצעד הבא.
שירותים נוספים: שימוע · סגירת תיק · שינוי עילת סגירה · ערר נשק · תעודת יושר · מחיקת רישום · מעצרים וחקירות
משפט פלילי · שימוע לפני כתב אישום · כתב אישום בכפוף לשימוע
כתב אישום בכפוף לשימוע כתב האישום עוד לא הוגש · 30 יום לפנות לתביעה
"כתב אישום בכפוף לשימוע" אינו כתב אישום שהוגש. זה המצב שבו חומר החקירה הועבר לתביעה, ונשלח אליכם מכתב יידוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. ההחלטה אם להגיש כתב אישום עוד לא התקבלה, ומיום קבלת המכתב יש 30 יום לפנות לתביעה בבקשה מנומקת שלא להגיש אותו.
- ★ 4.6 · 22 ביקורות בגוגל
- גם מרחוק, בכל הארץ
- זמינות 24/6, בשבת במקרי חירום בלבד
השאירו פרטים ונחזור אליכם
עורך הדין שאחראי על התחום חוזר אליכם. זמינים 24/6.
תודה, הפרטים התקבלו.
נחזור אליכם בהקדם. אם זה דחוף, התקשרו: 052-6388340
איך זה עובד
- קוראים את המכתבמה העבירה, מי רשות התביעה, ומה תאריך המסירה. ממנו סופרים 30 יום.
- מבקשים את חומר החקירהייפוי כוח, פנייה לרשות התביעה ובקשה לעיין בחומר. בלי החומר, הבקשה היא ניחוש.
- מגישים בקשה מנומקתבכתב, עם אסמכתאות, לכתובת שבמכתב ובתוך המועד, עם אישור מסירה.
מה עושים עכשיו
- רשמו את תאריך קבלת המכתב ושמרו את המעטפה. 30 הימים נספרים מיום קבלת ההודעה. הודעה שנשלחה בדואר רשום נחשבת כאילו הומצאה גם בלי חתימה על אישור מסירה (סעיף 60א(ג)).
- אל תפנו לבד לתביעה, למתלונן או לעדים. הפנייה לתביעה נעשית בכתב, לכתובת שבהודעה (סעיף 60א(ב)).
- בקשו את חומר החקירה דרך עורך דין, ואם החומר מתעכב, בקשו הארכה לפני שהמועד חולף (סעיף 60א(ד)).
המועד: 30 ימים מיום קבלת ההודעה, אלא אם הוארך. התביעה רשאית, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום עוד לפני שחלפו 30 הימים (סעיף 60א(ה)), ולכן לא מחכים ליום האחרון.
מה להביא לשיחה: המכתב והמעטפה, כל מסמך שקיבלתם בחקירה (זימון, טופס תפיסה, תנאי שחרור), ומסמכים על עבודה, לימודים, בריאות ומשפחה.
מה המשמעות של "בכפוף לשימוע"
אחרי שהמשטרה מסיימת חקירה היא מעבירה את חומר החקירה לרשות התביעה, פרקליטות המחוז או יחידת התביעות המשטרתית. בשלב הזה עדיין אין הליך בבית המשפט. כשהחשד הוא בעבירה מסוג פשע, סעיף 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי מחייב את רשות התביעה להודיע לחשוד שהחומר הועבר אליה, ולאפשר לו לפנות אליה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום.
לכן "כתב אישום בכפוף לשימוע" הוא תיאור של שלב, לא של החלטה סופית: התביעה שוקלת להגיש כתב אישום, וההחלטה תתקבל אחרי שתינתן לכם ההזדמנות לטעון. החוק קובע שרשות התביעה תיתן לחשוד הודעה בכתב על החלטתה בהקדם האפשרי, ושהיא רשאית להזמין אותו להציג את טיעוניו גם בעל פה (סעיף 60א(ח)).
המכתב הזה נקרא גם מכתב יידוע לפני כתב אישום. כל מה שסעיף 60א קובע על ההודעה עצמה מרוכז שם.
מתי נשלח מכתב כזה, ומתי לא
חובת היידוע חלה כשמתקיימים שני תנאים:
- העבירה היא מסוג פשע, כלומר עבירה שהעונש המרבי בצידה עולה על שלוש שנות מאסר (סעיף 24 לחוק העונשין). בעבירות מסוג עוון או חטא אין חובת יידוע בחוק.
- החשוד לא היה עצור כשהחומר הועבר. החובה אינה חלה על מי שהיה במעצר בעת העברת חומר החקירה, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו (סעיף 60א(ז)).
יש גם חריגים. פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות רשאי להחליט שיש מניעה למשלוח ההודעה (סעיף 60א(א)). ולפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 60א(ט), חובת היידוע אינה חלה על תקיפת בן משפחה או חבלה של ממש בבן זוג לפי סעיף 382(ב)–(ג) לחוק העונשין, ועל פשע שנעבר במהלך עבירות אלה.
גם כשאין חובת יידוע, למשל בעבירת עוון, אפשר לפנות לתביעה ביוזמת ההגנה בבקשה מנומקת לסגור את התיק. על הפנייה הזו: בקשה לסגירת תיק פלילי.
איך סופרים את 30 הימים
המועד נספר מהיום שבו נמסרה ההודעה, ולא מהיום שבו קראתם אותה או הבנתם מה היא אומרת. שלושים יום הם זמן קצר כשצריך לקבל חומר חקירה, ללמוד אותו ולכתוב בקשה מבוססת. סדר עבודה מעשי:
- ימים 1–3: ייפוי כוח, זיהוי רשות התביעה המטפלת, ובקשה לקבלת חומר החקירה.
- ימים 3–20: לימוד החומר: הודעות, זיכרונות דברים, חוות דעת, חומר מצולם.
- ימים 20–28: ניסוח הבקשה, וצירוף אסמכתאות ומסמכים מטעם ההגנה.
- עד יום 30: הגשה בכתב לרשות התביעה, עם אישור מסירה.
אם הזמן לא מספיק, למשל כי החומר עוד לא נמסר, מבקשים הארכה. פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהסמיכו רשאים להאריך את המועד (סעיף 60א(ד)). הארכה אינה ניתנת מאליה, ולכן מבקשים אותה בכתב ולפני שהמועד חולף.
מה כותבים בבקשה
בקשה שעובדת אינה מכתב שמבקש רחמים. היא מציגה לתביעה סיבה קונקרטית שבגללה התיק לא יעמוד. בדרך כלל משלבים כמה סוגי טענות:
- טענות ראייתיות: סתירות בין גרסאות, עד יחיד בלי חיזוק, חוליה חסרה בשרשרת ההוכחה.
- טענות משפטיות: המעשה אינו מקיים את יסודות העבירה, חסר יסוד נפשי, העבירה התיישנה, או שקיימת הגנה בחוק.
- נסיבות העניין: גם כשהראיות מספיקות לאישום, התובע אינו מעמיד לדין אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; החלטה כזו טעונה אישור של בעל תפקיד שהחוק מונה (סעיף 62(א)).
- נסיבות אישיות: גיל, בריאות, שיקום, פגיעה צפויה בפרנסה. בדרך כלל זה הנדבך התומך, לא הראשי.
הבקשה יכולה לבקש שלא יוגש כתב אישום כלל, או שלא יוגש בעבירה מסוימת (סעיף 60א(ד)). טענה שמפנה לעמוד ולשורה בחומר החקירה ומצורף אליה מסמך נבדקת. טענה כללית נקראת ונשכחת. הפירוט המלא: שימוע לפני כתב אישום.
מה יכול לצאת מהשימוע
- סגירת התיק. התביעה מחליטה שלא להגיש כתב אישום. בהודעה על הסגירה מצוינת עילת הסגירה, ואם העילה אינה חוסר אשמה, אפשר לבקש לשנות אותה: שינוי עילת סגירת תיק.
- צמצום האישומים. כתב אישום מוגש, אבל בעבירה קלה יותר או בלי חלק מהאישומים.
- הסדר מותנה. סיום ההליך בלי כתב אישום ובלי הרשעה, בכפוף לתנאים. ראו הסדר מותנה.
- הגשת כתב אישום. גם אז הבקשה לא הלכה לאיבוד: היא מתעדת את קו ההגנה ולעיתים משמשת בסיס למשא ומתן בהמשך.
אם הוגש נגדכם כתב אישום בעבירת פשע ומעולם לא קיבלתם הודעת יידוע, אפשר להעלות זאת בבית המשפט כטענה מקדמית, בהזדמנות הראשונה.
שלוש טעויות שכדאי להימנע מהן
- לחכות עם המכתב. הוא נראה בירוקרטי, אבל הוא שעון עצר.
- לספר מחדש את הגרסה. השימוע אינו חקירה נוספת. אמירה חדשה שלא נאמרה בחקירה עלולה להפוך לראיה.
- להגיש ביום ה-30 בלי אישור מסירה. בלי תיעוד שההגשה נעשתה בזמן, קשה להתווכח על כך בדיעבד.
| נושא | מה החוק קובע | סעיף |
|---|---|---|
| למי נשלחת ההודעה | לחשוד בעבירת פשע שחומר החקירה בעניינו הועבר לרשות התביעה | 60א(א) |
| דואר רשום | ההודעה נחשבת כאילו הומצאה כדין גם בלי חתימה על אישור מסירה | 60א(ג) |
| המועד | 30 ימים מיום קבלת ההודעה; הגורם המוסמך רשאי להאריך | 60א(ד) |
| כתב אישום לפני תום המועד | מותר, מטעמים שיירשמו | 60א(ה) |
| מי שהיה עצור | החובה אינה חלה על מי שהיה במעצר בעת העברת החומר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו | 60א(ז) |
| ההחלטה | הודעה בכתב לחשוד בהקדם האפשרי; אפשר להזמין לטיעון בעל פה | 60א(ח) |
על עו"ד יוסי דגה
עורך דין העוסק במשפט פלילי: חקירות, מעצרים, שימועים, סגירת תיקים, כתבי אישום, גזרי דין והליכים שאחרי ההרשעה. ייצוג בכל הארץ, גם מרחוק. אודות · הצוות
ייצוג בכל הארץ, גם מרחוק: המרכז, ירושלים, הצפון ומחוז הדרום.
שאלות נפוצות
כתב אישום בכפוף לשימוע: זה אומר שכבר יש כתב אישום?
לא. זה השלב שבו חומר החקירה הועבר לתביעה ונשלח מכתב יידוע לפי סעיף 60א. ההחלטה אם להגיש כתב אישום עוד לא התקבלה.
כמה זמן יש להגיב?
30 ימים מיום קבלת ההודעה. אפשר לבקש הארכה בבקשה מנומקת, לפני שהמועד חולף.
השימוע מתקיים בבית משפט?
לא. ההליך מתנהל מול רשות התביעה בלבד, לפני שנפתח הליך שיפוטי. ברוב התיקים הבקשה מוגשת בכתב, והתביעה רשאית להזמין גם לטיעון בעל פה.
אפשר לקבל את חומר החקירה לפני השימוע?
אפשר לבקש. סעיף 60א אינו מעגן זכות לחומר בשלב הזה, ומה שנמסר נקבע לפי הנחיות רשות התביעה. מבקשים מוקדם, ואם החומר מתעכב, זו סיבה לבקש הארכה.
אם לא אגיב, מה יקרה?
אין חובה להגיב, אבל ויתור על השימוע הוא ויתור על ההזדמנות להשפיע על ההחלטה לפני שמוגש כתב אישום.
אפשר לטפל בזה מרחוק?
כן. הבקשה מוגשת בכתב לרשות התביעה, ולכן אפשר לעבוד מכל מקום בארץ.
קיבלתם מכתב "בכפוף לשימוע"?
ככל שהפנייה לקבלת חומר החקירה מוקדמת יותר, נשאר יותר זמן לכתוב בקשה מבוססת. שלחו את המכתב בוואטסאפ, עם תאריך הקבלה.
עו"ד יוסי דגה, יוסי דגה משרד עורכי דין · מצדה 7, מגדלי ב.ס.ר 4, בני ברק · ייצוג בכל הארץ, גם מרחוק · זמינות: 24/6, בשבת במקרי חירום בלבד.
הליכים קשורים
אם כתב האישום כבר הוגש: קיבלתם כתב אישום — מה עושים כעת · טענות מקדמיות.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי על החוק ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולשם כך יש לפנות לעורך דין.
למי להתקשר?
כל תחום אצל עורך הדין האחראי עליו.
